עברית

Иллюстрация: www.flickr.com

תעזבו את הקול הרוסי בשקט

נכון, קיימות סוגיות חברתיות ופוליטיות שמזוהות יותר עם יוצאי ברה"מ, וצרכים ספציפיים שאכן ייחודיים לאוכלוסייה הזאת. נושא הפנסיות, הפרדת דת ומדינה, נישואים אזרחיים, גיור. כל הנושאים האלה רלוונטיים ליוצאי ברה"מ – אך עד כמה? כמו שמצביע צבר יכול להאמין שחייבים להפריד דת ומדינה, אבל בסופו של דבר יצביע עבודה-גשר כי הנושא הכלכלי חשוב עבורו יותר מכל – כך גם אזרח יוצא ברה"מ יכול לרצות שינוי בתחום הזה, ובסופו של דבר להצביע ליכוד כי הנושא הבטחוני הוא בראש סדר העדיפויות שלו.

בחודשים האחרונים, מאז הסכסוך האחרון בין ליברמן ונתניהו והגרירה של כולנו לבחירות החוזרות המוקדמות ביותר שידעה המדינה, צמד מילים ישן שב לקדמת הבמה הפוליטית: "הקול הרוסי". מה שהתחיל כקרב יצרי בין נתניהו לליברמן על מאות אלפי המצביעים יוצאי ברה"מ, זלג ליותר ויותר מפלגות, ביניהן כאלה שמעולם לא עסקו בפנייה לקהל המצביעים הזה. פתאום גם מפלגות כמו ש"ס – שנהגה להתגאות במלחמתה מול הרוסים "הגויים" – או כחול-לבן, מנסות לאתר את הקהל המסתורי הזה. מהו כפתור הקסם שיגרום ל"קול הרוסי" להוסיף מנדטים דווקא למפלגתם?

אחרי הפוליטיקאים הולכת התקשורת. איך מסקרים את הקרב על הקול הרוסי? חוזרים למעדניות.

כן, אותן מעדניות בהן משתמשים עוד משנות התשעים כדי להתייחס לרוסים. בשר חזיר, נקניקים, שדרן דובר עברית משרבב מילים כמו "רבוטה", כאילו כלום לא קרה בשלושים השנים האחרונות.

רק שקרה. אותו זוג שירד מהמטוס עם בנם התינוק ב-1992, בלי לדעת מילה אחת בעברית, אחרי חיים שלמים במדינה בעלת אופי פוליטי וציבורי מסוים מאוד – חווה מאז עלייתו דבר או שניים. בני הזוג למדו עברית, ומצאו עבודות שדורשות מהן לדבר את השפה. היא עובדת כנציגת מכירות או כרופאה. הוא יכול להיות מורה או מהנדס בחברה גדולה. כך או כך – שניהם מוקפים בקולגות ישראלים, ובשלושים השנים האחרונות חיו חיים ישראליים. התינוק שהם החזיקו בידיים גדל בתוך תרבות ישראלית, גם אם בערבוב של רוסית ועברית. הוא הלך לגן ישראלי, לבית ספר ישראלי, התגייס לצה"ל, הצביע ב-2013 לליכוד, ב-2015 ליש עתיד, ובבחירות האחרונות – אולי לכחלון, אולי לכחול לבן, אולי לזהות. יכול להיות שהוא אפילו התנדב עבור אחת המפלגות האלה. יכול להיות שהוא כבר הספיק להביא לעולם תינוק משלו.

כשהצעיר הזה נפגש עם הוריו, למשל חודש לפני הבחירות, כל אחד מהשלושה יכול להיות משוכנע שצריך להצביע למפלגה אחרת. האמא מצביעה ליכוד, האבא ישראל ביתנו, הבן משכנע אותם שהם לא מעודכנים ושגנץ הוא הוא הכתובת. ב-2015 אולי בנט היה הכתובת. ב-2013 לפיד. מה שבטוח הוא, שלהתייחס למשפחה הזאת, שסוגרת שלושה עשורים של חיים והתפתחות בישראל, כאילו היא עדיין המשפחה שנכנסת ליומה הראשון באולפן – כבר לא רלוונטי.

כשאנחנו מדברים על "הקול הרוסי" אנחנו מדברים על 800,000 בעלי זכות הצבעה שעלו ארצה, וזה מבלי לקחת בחשבון את ילדיהם שנולדו בארץ. מאות אלפי בני אדם בעלי עמדות פוליטיות שונות, חוויות שונות בארץ, חוויות שונות במדינות מהן היגרו.

נכון, קיימות סוגיות חברתיות ופוליטיות שמזוהות יותר עם יוצאי ברה"מ, וצרכים ספציפיים שאכן ייחודיים לאוכלוסייה הזאת. נושא הפנסיות, הפרדת דת ומדינה, נישואים אזרחיים, גיור. כל הנושאים האלה רלוונטיים ליוצאי ברה"מ – אך עד כמה? כמו שמצביע צבר יכול להאמין שחייבים להפריד דת ומדינה, אבל בסופו של דבר יצביע עבודה-גשר כי הנושא הכלכלי חשוב עבורו יותר מכל – כך גם אזרח יוצא ברה"מ יכול לרצות שינוי בתחום הזה, ובסופו של דבר להצביע ליכוד כי הנושא הבטחוני הוא בראש סדר העדיפויות שלו.

במקום לרדוף אחרי הדימוי המדומיין של קול אחד, שמצביע הצבעה אחת, ואפשר לפנות אליו תמיד באותה דרך – המפלגות שרוצות לזכות בקהל המצביעים יוצא ברה"מ  חייבות לשנות את דרך ההתייחסות שלהן אליו. בראש ובראשונה – להבין שמדובר באוכלוסייה שאינה הומוגנית יותר, וספק אם אי פעם הייתה כזאת. מיד לאחר מכן – להבין מה הצרכים הספציפיים שלה. הצרכים האלה, אגב, לרוב ישרתו ציבור רחב הרבה יותר. הפרדת דת ומדינה? רלוונטית לציבור רחב הרבה יותר. נישואים אזרחיים? כנ"ל. פנסיות ודאגה לבני הדור השלישי? כמובן. קחו את אחד הנושאים האלה, אליו אתם יכולים להתחייב באופן ממשי כמפלגה. תהיו נאמנים אליו לאורך זמן. נסו לקדם אותו באופן ממשי. תהיו מופתעים לגלות עד כמה זה יעיל יותר מלקפוץ למעדנייה חודש לפני הבחירות.

Обсудить на Facebook
@relevantinfo
Читатели, которым понравилась эта статья, прочли также...
Закрыть X
Content, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zFooter, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x